הצילו! אשתי היא נערת ליווי, מה אני עושה?

טלי (כיום נערת ליווי) ואני נפגשנו בתיכון בפעם הראשונה והיו לנו ויכוחים כל הזמן. בכנות, לא יכולתי לסבול אותה אז, וחשבתי שהיא מלכת קרח. גם היא לא מאוד התלהבה ממני והיא אפילו נהגה ללעוג לי על האופי הרציני והרגוע שלי. בהיותה אחת הבנות הכי מגניבות בכיתה, נראה היה שאין לה שום דבר במשותף איתי. מי יכול היה לנחש שנצליח לבנות משפחה ביחד?

מערכת היחסים בינינו השתנתה כל הדרך מריב אחד בשני לדיבור במשך שעות ולהתעסקות בחצר האחורית של בית הספר שלנו. היא הייתה מאהבת מנוסה למדי, כי ידעתי שלטלי היו הרבה בנים אחרים (ואפילו גברים מבוגרים יותר) לפני שפגשה אותי. חיבור אקראי עם בחורים היה כמו התחביב שלה: היא לא ידעה שובע וכך גם אני. לעתים קרובות התבדחנו שטלי יכולה להפוך נערת ליווי, מכיוון שבאמת היו לה כמה כישורים יוצאי דופן בהיבט הזה.

טלי התיישבה איתי בתל אביב ועבדה כמלצרית בזמן שניסיתי להשיג תואר בהשכלה גבוהה. היא התגלתה כאישה הכי אכפתית ואוהבת שהכרתי והאהבה שלנו המשיכה להתחזק. מיד לאחר סיום הלימודים, הכל הסתובב די מהר ולפני שהספקתי להבין, כבר היינו זוג נשוי עם תינוק שזה עתה נולד. גרנו בבית הקטן והמקסים שלנו ובעצם, השגנו את מה שרק חלמנו עליו.

ואז התחלתי לשים לב לשינוי…

זמן קצר לאחר שהילד שלנו היה מספיק גדול ללכת לגן ונאבקנו כלכלית כדי לשלם כמה חובות, טלי החליטה שהגיע הזמן שהיא תתחיל לעבוד שוב. הייתה לי משכורת הגונה כדי לפרנס את משפחתי, למרות שלא יכולנו להרשות לעצמנו שום דבר יוקרתי. כשראיתי כמה היא להוטה לעזור עם הכספים, פשוט נתתי לה לחפש עבודה מתאימה. טלי כל כך שימחה אותי כשהיא מיהרה למשרד שלי עם חיוך מאוזן לאוזן והודיעה שהיא מצאה עבודה במאפייה בפארק ליין.

היא הייתה בשלנית ועקרת בית ממש טובה והאמנתי שהכישורים האלה שלה ישתלמו סוף סוף. עם זאת, לא חשדתי שמסלול הקריירה שבו בחרה דורש יכולות שונות לגמרי. התרגלתי שטלי לוקחת רק משמרות לילה ורואה אותה רק לזמן קצר בכמה ימים רצופים, מכיוון שעבדתי במהלך היום.

רציתי לבקר אותה במקום העבודה שלה, כי התגעגעתי אליה כל כך, אבל משום מה היא לא הסכימה לדעת איפה זה נמצא חוץ מלומר שזה בהרצליה. התשובות המעורפלות של טלי גרמו לי להרגיש חשד. דבר מוזר נוסף היה שהיא התחילה לעשות רכישות יקרות. היא לא יכלה להסביר לי איך היא הצליחה לעשות זאת עם שכר נמוך כביכול מעבודת מאפייה. התירוצים המגוחכים לא הצליחו לרמות אותי ויום אחד סוף סוף מצאתי את האמת המזעזעת.

בדיוק השכבתי את הבן שלי לישון אחרי יום מתיש במשרד כשלפתע צלצל הטלפון. הרמתי טלפון רק כדי לשמוע קול נשי שדוחק בי להגיע בהקדם האפשרי לסוכנות הליווי, מכיוון שאיחרתי מדי לפגישה שהוזמנה. אמרתי לה שזה כנראה מספר שגוי, היא הסבירה לי שהיא מחפשת את טלי. הייתה לנו שיחה קצרה שהותירה אותי המום.

בעלת הסוכנות, שזה עתה התקשרה, הודיעה לי בעדינות על המצב ולא נתנה לי להניח את הטלפון עד שאדע את כל הפרטים. לא הצלחתי לישון באותו לילה והמשכתי לחשוב על העניין שוב ושוב.

האם עליי להמשיך כאילו כלום לא קרה?

כתבות נוספות